הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
בחר שפה לתרגום Select Language
מקורות ותודות
פרטים עלי
- יונתן שי
- כוכב יאיר, Israel
- שמי יונתן שי. ב-יולי 2009 אהיה בן 13, תלמיד כתה ז' בחטיבת הביניים על שם אילן רמון ז"ל בכוכב יאיר.
אלבום תמונות
אודות המשפחה
על עצמי
נולדתי בהולנד ב-30 יולי 1996. בן בכור להורי שרון ושגיא שי אשר שהו אותה עת בהולנד. אמי הייתה אז ראש לשכת שגריר ישראל ואבי היה סגן הקונסול בשגרירות. ב-1997 שבה משפחתי לישראל והתגוררתי בישוב בת-חפר שם למדתי בגנון נעמת בבת-חפר ובגן טרום חובה של המועצה המקומית.בשנת 2002, בהיותי בן 6, עזבנו את ישראל לארצות הברית לשם יצא אבי בשליחות החברה בה הוא עובד. שם למדתי בבית-ספר היהודי הפרטי .Yavneh Day School בשנת 2007 נשלחתי לשבוע מפגש תלמידים מצטיינים מכל רחבי ארה"ב במסגרת תוכנית הקונגרס האמריקאי לפיתוח מנהיגות צעירה הנקראתJr.NYLC שהתקיים בבירה. לבד מהלימודים היו ששת שנות שהותי בארצות הברית עשירות בטיולים ברחבי אמריקה ומחוצה לה, פעילויות ספורט בתחום הקראטה, הטניס, הכדורגל, לימוד תיפוף, גלישת גלגליות, סקי, ביקור במוזיאונים, תערוכות שונות, אתרים היסטוריים ושמורות טבע, פעילויות חברתיות שונות, אחת לשנה מחנה קיץ, ביקורים בארץ וביקורי המשפחה מהארץ אצלנו ועוד.בקיץ 2008 שבנו לישראל. כיום אנו מתגוררים בכוכב-יאיר והנני תלמיד כיתה ז' 4 בחטיבת הביניים בבית הספר ע"ש אילן רמון ז"ל. בלימודים בבית הספר השתלבתי היטב. כך גם חברתית. אני ממשיך לעסוק בספורט, טניס, גלישה על גלגיליות, בתחום המוסיקה אני ממשיך ללמוד נגינה על תופים וחבר בתנועת הצופים. משום חוסר זמן לכך, נאלצתי לוותר על אימוני הקראטה. למרות מעט קשיי קליטה והסתגלות לסביבה החדשה, כיום טוב לי בישראל ומבחינות רבות היא עדיפה על ארצות הברית.
אחותי - יה-לי שי
אחותי נולדה ב- 29 יוני 2001 להורינו שרון ושגיא שי. בהיותה בת שנה בלבד נסעה עם המשפחה למספר שנים לארצות הברית. למדה בגן הילדים שליד בית הספר היהודי הפרטי "יבנה" שבסינסינאטי, אוהיו. בהיותה בת שש החלה את לימודיה בכיתה א' שבבית הספר "יבנה". הייתה שם תלמידה טובה מאוד והגיעה להישגים מרשימים בכל המקצועות. עוסקת בבאלט, התעמלות, אומנות ועוד. בארה"ב למדה שחייה, סקי, רכיבה על אופניים, גלישה על גלגליות, לשייט נהרות ועוד. באוגוסט 2008, בתום שש שנות מגורים בארצות הברית ובהיותה בת שבע, שבה יה-לי עם משפחתה לישראל וכיום לומדת בכיתה ב' בבית הספר ע"ש אילן רמון בכוכב יאיר. היא מצליחה בלימודיה ומגיעה לציונים טובים מאוד.
אבי-שגיא שי
אבי נולד ב- 1969 בבית חולים "הלל יפה" בחדרה. ילדם השני של עופרה וגיורא איצקוביץ', סבי וסבתי. באותה תקופה התגוררה משפחתו בנתניה שם אבי בילה את ילדותו ונעוריו. למד בנתניה בבית הספר היסודי "בארי" ובבית הספר התיכון "משה שרת".כבר בגיל צעיר מאוד התגלה כישרונו המיוחד במשחק הכדורגל ובגיל 5 כבר הצטרף לקבוצת הילדים של מועדון הכדורגל מכבי נתניה. הוא שיחק כדורגל מספר שנים בליגה העליונה ובליגה הלאומית עד להיותו בתחילת שנות העשרים. בנוסף לאהבתו הגדולה לספורט בלט באהבתו לקרוא ספרים ולנגן באורגן. בגיל 11 החל לפתח את תחביבו גלישת גלים. תחביב משפחתי נוסף של משפחת אבי היה סקי מים. מזה שנים רבות ממשיך אבי בתחביב זה בכל הזדמנות. בגיל 17 הועבר אבי מקבוצת הנערים של נתניה לקבוצה הבוגרת של בית"ר נתניה שהייתה אז בליגה הבכירה (לאומית). ב- 1988, התגייס לצבא. בהיותו כדורגלן בליגה הלאומית הוא הוכר כספורטאי מצטיין וכדי לאפשר לו המשך פעילות בקבוצתו הוא הוצב ביחידה "תומכת לחימה". בשנת 1991 השתחרר מצה"ל והמשיך, למשך תקופה לא ארוכה, לשחק כדורגל. בשנת 1992 הצטרף לאמי (אז, זוג רווקים צעירים) ויצאו לשירות בהולנד. כעבור כ- 4 שנים נישאו וב -1997 שבו לישראל. אבי איש שווק ומכירות במסגרת חברה בינלאומית לסחר ביהלומים אשר בשנת 2002 יצא מטעמה לארצות הברית להקמת חברה בת אמריקאית לסחר בינלאומי ביהלומים, אותה הוא מנהל. ב- 2008 שבנו לישראל ואנו מתגוררים בכוכב יאיר. אבי ממשיך בעבודתו ובצד כך אנו ממשיכים בפעילויות משותפות ומהנות אתו.
אמי-שרון שי
אמי נולדה בפברואר 1971. בתם הבכורה של דינה וישראל שי. עד היותה בת שנתיים גרה המשפחה בגבעתיים – ובתחילת 1973, בהיותה בת שנתיים, עברה המשפחה לראשון לציון. שם התגוררה המשפחה עד שנת 1975. בראשון לציון למדה בגן טרום חובה ובגן חובה. ב- 1975 שבה המשפחה לנתניה שם למדה בבית הספר היסודי "בן-גוריון" ובית הספר התיכון ע"ש "שרת" בנתניה. ב- 1986 עברה עם משפחתה להתגורר בכוכב-יאיר ולמדה בבית הספר כצנלסון בכפר סבא. בקיץ 1987 יצאה עם משפחתה לפריז ולאחר תקופה שבה לארץ והתגוררה אצל סבתה רחל בנתניה ושבה ללימודים בבית הספר "שרת". בתום לימודיה התגייסה אמי לצה"ל ושרתה בשב"כ בתפקיד ראש לשכת הממונה על השומרון. לאחר שחרורה מהצבא המשיכה לעבוד בשב"כ למשך שנתיים נוספות, עד יציאתה להולנד שם הוצבה בתפקיד סגן הקב"ט הממונה למינהל וכוח-אדם. כעבור כשנתיים, ב- 1994 עברה לשרת בתפקיד ראש לשכתו של שגריר ישראל בהולנד והורי עברו להתגורר בהאג. ב- 1995 נישאה לאבי. ב-1997 שבנו לישראל. משך מספר שנים עבדה אמי כממונה על מינהל, כוח אדם וקשרי לקוחות בחברת היי-טאק בינלאומית. בשנת 2001 נולדה אחותי, יה-לי. אימא הפסיקה לעבוד ובשנת 2002 יצאנו בשליחות אבי לארצות הברית למשך שש שנים. בשנת 2008 שבנו לישראל. למרות ניסיונה וכישוריה המקצועיים מעדיפה לעסוק בניהול הבית, גידול הילדים, מסייעת לנו בכל תחומי הלימודים, עוזרת לנו בהתאקלמותנו בארץ לאחר חזרתנו מארה"ב, עוסקת בבישול שהוא אחד מתחביביה כבר שנים רבות ומקדישה רבות לתחביב נוסף שלה שהנו עיצוב הבית.
סבתא-עופרה איצקוביץ
עופרה אמו של אבי, שגיא שי. הינה דור שני בארץ, נולדה בישראל בשנת 1945 בנתניה להוריה חנה ומרדכי מוסקוביץ' ילידי ישראל גם הם. מאז הולדתה עשתה את מרבית שנותיה בנתניה. היא למדה בבית הספר היסודי "ביאליק" ולאחר מכן בבית ספר תיכון "טשרניחובסקי". בהיותה בת 19 נישאה לגיורא איצקוביץ'.1963, סבתא וסבא עופרה וגיורא ביום נישואיהםמשך מספר שנים עבדה כגננת ומאוחר יותר סייעה לבעלה בעסקיו. עופרה מתגוררת כיום בנתניה ולה ארבעה ילדים ועשרה נכדים עמם היא בקשר הדוק ורציף.
סבא גיורה איצקוביץ' ז"ל
סבא גיורה איצקוביץ', אביו של אבי, שגיא שי. נולד בשנת 1944 בנתניה למהגרים שעלו לישראל עוד טרם מלחמת העולם השנייה מברית המועצות ופולין. את מרבית שנותיו עשה בנתניה. שם למד בבית הספר היסודי "בארי" ולאחר מכן בבית ספר התיכון המקצועי "אורט" נתניה. לאחר לימודיו התגייס לצה"ל והוצב בחיל החימוש. כאיש מערך המילואים המשיך לשרת בחיל החימוש ובמסגרת זו השתתף גם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. לאחר שחרורו מצה"ל המשיך לעסוק בתחום הרכב. ב- 1963 נישא סבא גיורא לסבתא עופרה. משך שנים עסק במסחר ברכב והיה בעל חנות בתל-אביב למכירת מכוניות ואביזרי רכב. בהמשך עזב תחום זה והיה מסעדן. הוא וסבתא עופרה הורים לארבעה ילדים וזכו לעשרה נכדים. בהיותו בין 58 לקה סבא גיורא בליבו ונאלץ לבצע מספר ניתוחי לב. הוא הלך לעולמו בגיל צעיר ובהיותו בן 60 בקירוב נפטר.
סבתא (רבתא) חנה מושקוביץ' ז"ל
סבתא רבתא חנה מוסקוביץ' אמה של סבתי עופרה איצקוביץ'. נולדה ב- 1909 בס'גרה (כיום אילניה). משפחתה עסקה בחקלאות ובגידול אווזים ואביה הועסק בעבודות כפייה עבור הטורקים. באחד המסעות למצרים חלה ונפטר. אחיו קבר אותו בין ראשון לציון לרחובות אך מקום קבורתו המדויק לא היה ידוע משך עשרות שנים ורק לאחרונה התגלה. חנה, אשר כילדה נתייתמה מאביה, נאלצה לעזור בכל עבודות הבית והחקלאות וטיפול בשאר האחים. בבגרותה עזבה חנה את סג'רה ועברה לירושלים. סיימה את לימודיה בסמינר "בית הכרם", במחזור השני של בית הספר. בהמשך למדה במשמר הירדן ומשם, בשנת 1933 עברה לנתניה, הכירה את בעלה (סבא רבא מרדכי) ומאוחר יותר הם נישאו. הייתה המורה השנייה בנתניה ולימדה בבית ספר "ביאליק" החל מראשית דרכו ועד 1953. רבים מילדי נתניה עברו דרכה וחונכו על ידה. ב- 1953 פתחה גן פרטי בו לימדה כל עוד עמדו לה כוחותיה. בשנות השמונים חלתה בסרטן והיא נפטרה בשנת 1989. הותירה ילדים נשואים וזכתה לנכדים.
סבא (רבא) מרדכי מוסקוביץ ז"ל
מרדכי מוסקוביץ' - אביה של סבתי (אם אבי) עופרה איצקוביץ'. נולד בצפת בשנת 1909. בילדותו ובגרותו התגורר בצפת העתיקה אביו ,שנפטר בגיל צעיר ממחלת הטיפוס, היה רב המקובלים בצפת ונקבר בצפת בחלקה הקרובה לנרצחי מאורעות תרפ"צ. בבחרותו עזב מרדכי את צפת ועלה לירושלים. שם למד הוראה בסמינר "בית הכרם" וסיים במחזור השני של המוסד. בתום הלימודים הוא שב לצפת לתקופה קצרה ומשם עבר לנתניה והפך לדמות ידועה מאוד בעיר. בנתניה לימד כמורה בבית ספר "ביאליק" ולימים נעשה סגן מנהל בית הספר. בהמשך ניהל את בית הספר בבית יצחק. במקביל הקים את בית ספר "אוסישקין" בנתניה וניהל את שני בתי הספר במקביל. כדובר ערבית שימש גם כמפקח על כל בתי הספר במשולש (טייבה, טירה וקלנסווה). פרש לגמלאות בגיל 58 ונפטר בגיל 61 לאחר אירוע מוחי. הותיר אחריו ילדים נשואים ונכדים.
סבא (רבא) יוסף איצקוביץ וסבתא (רבתא) שרה איצקוביץ ז"ל
יוסף ושרה הנם הורי סבי גיורא איצקוביץ' ז"ל. יוסף נולד בשנת 1909 ושרה נולדה בשנת 1914. הם עלו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. יוסף מרוסיה ושרה מפולין. שניהם הגיעו לתל-אביב, שם הכירו, נישאו והשתקעו בעיר. שם נולד גם סבי גיורא. בשנות ה-50 עברו יוסף ושרה איצקוביץ' לנתניה. שרה הייתה עקרת בית ודאגה לטיפול בבנם ולניהול הבית ויוסף עבד במפעל המתכת "אורדן" הקיים בנתניה עד היום. ב-1992 נפטר יוסף מאירוע מוחי. שרה נפטרה בשיבה טובה בשנת 1999.
סבתא – דינה שי
דינה, אם אמי, נולדה בישראל ב- 1949 בת בכורה להורים פליטי שואה שהגיעו לישראל מפולין. גדלה בנתניה ולמדה בבית הספר היסודי "בארי", בבית הספר התיכון "טשרניחובסקי" ובסמינר למורים וגננות בנתניה. ב- 1964, בהיותה בת 15, הכירה את סבי (ישראל שי) וכעבור כ- 5 שנים, ב- 1969 נישאו, הקימו משפחה, ילדו שלושה ילדים (הבכורה היא אמי, שרון) והם סבא וסבתא לשני נכדים (אחותי יה-לי ואני).אוקטובר 1969 – שר הביטחון (דאז) משה דיין- אורח בחתונת סבתי וסבי לאחר נישואיהם התגוררו בגבעתיים, בראשון-לציון וב- 1976 שבו לנתניה שם נולדו דודי אור וחן. באותה תקופה עבדה סבתא משך שנתיים כגננת ברמלה וכ- 10 שנים במושב מכמורת. ב- 1986, עברה המשפחה להתגורר בכוכב-יאיר ומתגוררת בישוב עד היום. מ- 1987 עד 19991 התגוררה המשפחה בפריז. ארבע שנים בהן הייתה סבתא גננת בגן הילדים שבבית הספר הישראלי בפריז ע"ש שרת. מאז 1991, עת שבה המשפחה מפריז, ועד שנת 2000 עבדה סבתא כגננת בישוב סלעית.בית סבא ומשפחתו בפריזסבתא דינה ושני דודי בטיול על נהר המוזל בגרמניה. סבא, מצלם. סבתא פרשה מעבודה בשנת 2000. לסבתא שלושה ילדים. אמי, שרון, חן בן 32 איש עסקים ואור בן 24 ושני נכדים (אחותי ואני). מאז פרישתה עסוקה סבתא עם ילדיה ונכדיה עמם היא מצויה בקשר הדוק מאוד, נוסעת לטיולים בחו"ל ובסך הכול נהנית מזמן פנוי.
סבא – ישראל שי
ישראל, אב אמי, נולד בישראל ב- 4 דצמבר 1947. הבכור להורים (שושנה ויחיאל שיבק) פליטי שואה שהגיעו לישראל מפולין. גדל בנתניה שם למד בבתי הספר היסודיים ביאליק ואיתמר בן-אב"י בהמשך למד בשלוחת בית ספר התיכון טשרניחובסקי איתמר בן-אב"י ותיכון חדש עד גיוסו לשירות בצבא. במקביל ללימודיו העיוניים למד מוסיקה. במשך שבע שנים עד היה סבא חניך ומדריך בתנועת הנוער "המכבי הצעיר". ב-1965 התגייס לצה"ל ושרת כמפקד צוות ביחידת סיור מוצנחת. השתחרר בשנת 19691968 – סבא (ראשון מימין)באימון חורף ברמת הגולן. בסוף אותה שנה, לאחר חמש שנות חברות נישא לסבתי דינה.אוקטובר 1969 – שר הביטחון (דאז) משה דיין- אורח בחתונת סבתי וסבי ב- 1970 גויס ל-ש.ב.כ, שם שרת עד 1994. עסק בעיקר באבטחה והמלחמה בטרור. במסגרת עבודתו עסק במשימות בכל יבשות העולם ובעשרות מדינות. ב- 1987 יצא סבא לצרפת וכהן כראש מוקד ה-ש.ב.כ. באירופה. שם התגוררה המשפחה בפריז עד 1991.סבתא דינה ושני דודי בטיול על נהר המוזל בגרמניה. סבא, מצלם. ב- 1994 פרש לגימלאות. כיום סבא הוא בעלים של שתי חברות. האחת עוסקת בייעוץ, תכנון וניהול פרויקטים בתחום האבטחה – והשנייה באיתור וחילוץ נעדרים ישראלים בחו"ל במשותף עם חברת הביטוח "כלל". גם בעבודתו זו פועל סבא במדינות העולם ובמסגרת עיסוקיו בשתי החברות מרבה בנסיעות לחו"ל. לסבא שלושה ילדים. אמי, שרון, חן בן 32 ואור בן 24 ושני נכדים (אחותי ואני).עם סבא ואחותיבעת ביקור בארץ, טיול בירושלים העתיקהעם סבא ואחותי – בג'קוזי.
סבתא רחל
סבתא (רבתא) רחל שטן (לבית מונצאש), אם סבתי דינה שי. נולדה ב- 1926 בפולין. ב- 1939, בהיותה בת 13, עם כיבוש פולין ע"י הגרמנים היא ואמה ברחו לרוסיה שם מצאו מקלט. אביה, שני אחיה וכל יתר משפחתה נרצחו ע"י הגרמנים. ברוסיה הועסקו בעבודות כפייה. בתום המלחמה חברה לקבוצת צעירים יהודים שהחלו להתארגן לעלייה לארץ דרך אוסטריה. בסיוע חיילים ישראלים של הבריגאדה היהודית בצבא הבריטי חצתה את הגבול לאיטליה. שם פגשה את בעלה חנוך לו נישאה ברומא ב- 1947. בתחילת 1948 העפילו לארץ. הם נעצרו ע"י הצי הבריטי ולאחר מאבק הוגלו לקפריסין. היא הגיעה לישראל עם בעלה ב- 1949. עסקה סבתא בגידול הילדים וחינוכם. עבדה גם כטבחית במספר בסיסי צה"ל ועשתה זאת באהבה רבה. מאוחר יותר הקדישה את זמנה לטיפול במשפחה. זכתה להשיא את שני ילדיה (סבתי דינה ואחיה אמנון) ולה חמישה נכדים, מהם שלוש נכדות נשואות, וארבעה נינים.
סבא חנוך
סבא (רבא) חנוך, אביה של סבתי דינה שי, נולד ב- 1922 בפולין. כל שידוע הוא כי ב- 1939, בהיותו בן 17, ברח מפולין לרוסיה וכך שרד את השואה. בתום מלחמת העולם השנייה הצטרף לחיילים ישראלים ששרתו בבריגאדה היהודית בצבא הבריטי ובסיועם הגיעו לאוסטריה. שם עסק בארגון והברחת הגבול לאיטליה של קבוצות שרידי שואה יהודים במטרה לצאת משם דרך הים לארץ. ב- 1947, ברומא, נישא לרחל ומאוחר יותר יצאו בדרכם לארץ. הם נעצרו ע"י הצי הבריטי. לאחר מאבק נגד חיילי הצי גורשו לקפריסין. שם שהה עם סבתא רחל עד 1949, אז הגיעו לישראל. משך שנים עסק בבניין. החל כפועל, למד פיקוח וניהול בטכניון והפך למנהל עבודה ומאוחר יותר לקבלן בניין. בנה פרויקטים כגון התחנה המרכזית בחדרה, אזורי תעשייה שונים, בנה מתקנים עבור מערכת הביטחון ועוד. בגיל צעיר מאוד לקה בליבו ונאלץ להפחית מקצב העבודה. קטנים בהיותו עדיין אדם צעיר (54) נפטר והובא למנוחות בנתניה. הוא זכה להשיא את שני ילדיו (סבתי דינה ואחיה אמנון) ונכדה אחת (אמי שרון).
סבתא שושנה
סבתא (רבתא) שושנה שיבק (לבית גרייצר), אמו של סבי ישראל שי. נולדה בפולין ב- 1927. ב- 1939, בהיותה בת 12, עם כיבוש פולין ע"י הגרמנים ברחה משפחתה של סבתא לרוסיה, שם הוגלתה לאוזבקיסטאן. בהיותה בת 14, עם אחיה הצעיר ועוד מספר מאות ילדים יהודים היא נשלחה לארץ דרך אירן. קבוצה שכונתה לימים "ילדי טהרן". סיימה לימודי תיכון בבית הספר "מקווה ישראל". בחורף 1946 נישאה לסבא יחיאל והם עברו להתגורר בנתניה. משך שנים הייתה סבתא שושנה עקרת בית ומאוחר יותר סייעה לבעלה בניהול עסקיו. לאחר פרישת סבא יחיאל לפנסיה לא עבדה עוד. פעילה מאוד גם בקרב המשפחה וגם בפעילות ציבורית. בארגון ויצ"ו, בוועד למען החייל וארגונים נוספים. בשנות השמונים – תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת הקדישה מזמנה לסייע לעולים חדשים בהליכי הקליטה בישראל. כיום עוסקת מעט בפעילות ציבורית, מפגשים במסגרת מועדון הקשישים של עיריית נתניה ועם ילדיה, נכדיה וניניה.
יחיאל שיבק ז"ל
סבא (רבא) יחיאל, היה אביו של סבי, ישראל שי. נולד בפולין ב- 1920 בעיר לודז'. בספטמבר 1939, בהיותו בן 19, עם כיבוש פולין ע"י הגרמנים ברח לרוסיה. כל משפחתו הושמדה בשואה ורק משום שברח בזמן מפולין הוא ניצל. בשנת 1942 ברח ממחנה עבודה בברית המועצות והגיע לאירן. שם גויס לחטיבה הפולנית שבמסגרת הצבא הבריטי – עימה הגיע לישראל. ב-1946 נישא לרעייתו שושנה. החל כבעל אטליז והרחיב את עסקיו לסחר בבשר בצד ניהול המכירות של הקואופרטיב החקלאי "טנא" באזור השרון. בהיותו בן 65 פרש לגמלאות. נפטר בשנת 2000 בהיותו כמעט בן 80 והובא למנוחות בנתניה. הוא זכה להשיא את שלושת ילדיו, לנכדים ונין (אני).
נולדתי בהולנד ב-30 יולי 1996. בן בכור להורי שרון ושגיא שי אשר שהו אותה עת בהולנד. אמי הייתה אז ראש לשכת שגריר ישראל ואבי היה סגן הקונסול בשגרירות. ב-1997 שבה משפחתי לישראל והתגוררתי בישוב בת-חפר שם למדתי בגנון נעמת בבת-חפר ובגן טרום חובה של המועצה המקומית.בשנת 2002, בהיותי בן 6, עזבנו את ישראל לארצות הברית לשם יצא אבי בשליחות החברה בה הוא עובד. שם למדתי בבית-ספר היהודי הפרטי .Yavneh Day School בשנת 2007 נשלחתי לשבוע מפגש תלמידים מצטיינים מכל רחבי ארה"ב במסגרת תוכנית הקונגרס האמריקאי לפיתוח מנהיגות צעירה הנקראתJr.NYLC שהתקיים בבירה. לבד מהלימודים היו ששת שנות שהותי בארצות הברית עשירות בטיולים ברחבי אמריקה ומחוצה לה, פעילויות ספורט בתחום הקראטה, הטניס, הכדורגל, לימוד תיפוף, גלישת גלגליות, סקי, ביקור במוזיאונים, תערוכות שונות, אתרים היסטוריים ושמורות טבע, פעילויות חברתיות שונות, אחת לשנה מחנה קיץ, ביקורים בארץ וביקורי המשפחה מהארץ אצלנו ועוד.בקיץ 2008 שבנו לישראל. כיום אנו מתגוררים בכוכב-יאיר והנני תלמיד כיתה ז' 4 בחטיבת הביניים בבית הספר ע"ש אילן רמון ז"ל. בלימודים בבית הספר השתלבתי היטב. כך גם חברתית. אני ממשיך לעסוק בספורט, טניס, גלישה על גלגיליות, בתחום המוסיקה אני ממשיך ללמוד נגינה על תופים וחבר בתנועת הצופים. משום חוסר זמן לכך, נאלצתי לוותר על אימוני הקראטה. למרות מעט קשיי קליטה והסתגלות לסביבה החדשה, כיום טוב לי בישראל ומבחינות רבות היא עדיפה על ארצות הברית.
אחותי - יה-לי שי
אחותי נולדה ב- 29 יוני 2001 להורינו שרון ושגיא שי. בהיותה בת שנה בלבד נסעה עם המשפחה למספר שנים לארצות הברית. למדה בגן הילדים שליד בית הספר היהודי הפרטי "יבנה" שבסינסינאטי, אוהיו. בהיותה בת שש החלה את לימודיה בכיתה א' שבבית הספר "יבנה". הייתה שם תלמידה טובה מאוד והגיעה להישגים מרשימים בכל המקצועות. עוסקת בבאלט, התעמלות, אומנות ועוד. בארה"ב למדה שחייה, סקי, רכיבה על אופניים, גלישה על גלגליות, לשייט נהרות ועוד. באוגוסט 2008, בתום שש שנות מגורים בארצות הברית ובהיותה בת שבע, שבה יה-לי עם משפחתה לישראל וכיום לומדת בכיתה ב' בבית הספר ע"ש אילן רמון בכוכב יאיר. היא מצליחה בלימודיה ומגיעה לציונים טובים מאוד.
אבי-שגיא שי
אבי נולד ב- 1969 בבית חולים "הלל יפה" בחדרה. ילדם השני של עופרה וגיורא איצקוביץ', סבי וסבתי. באותה תקופה התגוררה משפחתו בנתניה שם אבי בילה את ילדותו ונעוריו. למד בנתניה בבית הספר היסודי "בארי" ובבית הספר התיכון "משה שרת".כבר בגיל צעיר מאוד התגלה כישרונו המיוחד במשחק הכדורגל ובגיל 5 כבר הצטרף לקבוצת הילדים של מועדון הכדורגל מכבי נתניה. הוא שיחק כדורגל מספר שנים בליגה העליונה ובליגה הלאומית עד להיותו בתחילת שנות העשרים. בנוסף לאהבתו הגדולה לספורט בלט באהבתו לקרוא ספרים ולנגן באורגן. בגיל 11 החל לפתח את תחביבו גלישת גלים. תחביב משפחתי נוסף של משפחת אבי היה סקי מים. מזה שנים רבות ממשיך אבי בתחביב זה בכל הזדמנות. בגיל 17 הועבר אבי מקבוצת הנערים של נתניה לקבוצה הבוגרת של בית"ר נתניה שהייתה אז בליגה הבכירה (לאומית). ב- 1988, התגייס לצבא. בהיותו כדורגלן בליגה הלאומית הוא הוכר כספורטאי מצטיין וכדי לאפשר לו המשך פעילות בקבוצתו הוא הוצב ביחידה "תומכת לחימה". בשנת 1991 השתחרר מצה"ל והמשיך, למשך תקופה לא ארוכה, לשחק כדורגל. בשנת 1992 הצטרף לאמי (אז, זוג רווקים צעירים) ויצאו לשירות בהולנד. כעבור כ- 4 שנים נישאו וב -1997 שבו לישראל. אבי איש שווק ומכירות במסגרת חברה בינלאומית לסחר ביהלומים אשר בשנת 2002 יצא מטעמה לארצות הברית להקמת חברה בת אמריקאית לסחר בינלאומי ביהלומים, אותה הוא מנהל. ב- 2008 שבנו לישראל ואנו מתגוררים בכוכב יאיר. אבי ממשיך בעבודתו ובצד כך אנו ממשיכים בפעילויות משותפות ומהנות אתו.
אמי-שרון שי
אמי נולדה בפברואר 1971. בתם הבכורה של דינה וישראל שי. עד היותה בת שנתיים גרה המשפחה בגבעתיים – ובתחילת 1973, בהיותה בת שנתיים, עברה המשפחה לראשון לציון. שם התגוררה המשפחה עד שנת 1975. בראשון לציון למדה בגן טרום חובה ובגן חובה. ב- 1975 שבה המשפחה לנתניה שם למדה בבית הספר היסודי "בן-גוריון" ובית הספר התיכון ע"ש "שרת" בנתניה. ב- 1986 עברה עם משפחתה להתגורר בכוכב-יאיר ולמדה בבית הספר כצנלסון בכפר סבא. בקיץ 1987 יצאה עם משפחתה לפריז ולאחר תקופה שבה לארץ והתגוררה אצל סבתה רחל בנתניה ושבה ללימודים בבית הספר "שרת". בתום לימודיה התגייסה אמי לצה"ל ושרתה בשב"כ בתפקיד ראש לשכת הממונה על השומרון. לאחר שחרורה מהצבא המשיכה לעבוד בשב"כ למשך שנתיים נוספות, עד יציאתה להולנד שם הוצבה בתפקיד סגן הקב"ט הממונה למינהל וכוח-אדם. כעבור כשנתיים, ב- 1994 עברה לשרת בתפקיד ראש לשכתו של שגריר ישראל בהולנד והורי עברו להתגורר בהאג. ב- 1995 נישאה לאבי. ב-1997 שבנו לישראל. משך מספר שנים עבדה אמי כממונה על מינהל, כוח אדם וקשרי לקוחות בחברת היי-טאק בינלאומית. בשנת 2001 נולדה אחותי, יה-לי. אימא הפסיקה לעבוד ובשנת 2002 יצאנו בשליחות אבי לארצות הברית למשך שש שנים. בשנת 2008 שבנו לישראל. למרות ניסיונה וכישוריה המקצועיים מעדיפה לעסוק בניהול הבית, גידול הילדים, מסייעת לנו בכל תחומי הלימודים, עוזרת לנו בהתאקלמותנו בארץ לאחר חזרתנו מארה"ב, עוסקת בבישול שהוא אחד מתחביביה כבר שנים רבות ומקדישה רבות לתחביב נוסף שלה שהנו עיצוב הבית.
סבתא-עופרה איצקוביץ
עופרה אמו של אבי, שגיא שי. הינה דור שני בארץ, נולדה בישראל בשנת 1945 בנתניה להוריה חנה ומרדכי מוסקוביץ' ילידי ישראל גם הם. מאז הולדתה עשתה את מרבית שנותיה בנתניה. היא למדה בבית הספר היסודי "ביאליק" ולאחר מכן בבית ספר תיכון "טשרניחובסקי". בהיותה בת 19 נישאה לגיורא איצקוביץ'.1963, סבתא וסבא עופרה וגיורא ביום נישואיהםמשך מספר שנים עבדה כגננת ומאוחר יותר סייעה לבעלה בעסקיו. עופרה מתגוררת כיום בנתניה ולה ארבעה ילדים ועשרה נכדים עמם היא בקשר הדוק ורציף.
סבא גיורה איצקוביץ' ז"ל
סבא גיורה איצקוביץ', אביו של אבי, שגיא שי. נולד בשנת 1944 בנתניה למהגרים שעלו לישראל עוד טרם מלחמת העולם השנייה מברית המועצות ופולין. את מרבית שנותיו עשה בנתניה. שם למד בבית הספר היסודי "בארי" ולאחר מכן בבית ספר התיכון המקצועי "אורט" נתניה. לאחר לימודיו התגייס לצה"ל והוצב בחיל החימוש. כאיש מערך המילואים המשיך לשרת בחיל החימוש ובמסגרת זו השתתף גם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. לאחר שחרורו מצה"ל המשיך לעסוק בתחום הרכב. ב- 1963 נישא סבא גיורא לסבתא עופרה. משך שנים עסק במסחר ברכב והיה בעל חנות בתל-אביב למכירת מכוניות ואביזרי רכב. בהמשך עזב תחום זה והיה מסעדן. הוא וסבתא עופרה הורים לארבעה ילדים וזכו לעשרה נכדים. בהיותו בין 58 לקה סבא גיורא בליבו ונאלץ לבצע מספר ניתוחי לב. הוא הלך לעולמו בגיל צעיר ובהיותו בן 60 בקירוב נפטר.
סבתא (רבתא) חנה מושקוביץ' ז"ל
סבתא רבתא חנה מוסקוביץ' אמה של סבתי עופרה איצקוביץ'. נולדה ב- 1909 בס'גרה (כיום אילניה). משפחתה עסקה בחקלאות ובגידול אווזים ואביה הועסק בעבודות כפייה עבור הטורקים. באחד המסעות למצרים חלה ונפטר. אחיו קבר אותו בין ראשון לציון לרחובות אך מקום קבורתו המדויק לא היה ידוע משך עשרות שנים ורק לאחרונה התגלה. חנה, אשר כילדה נתייתמה מאביה, נאלצה לעזור בכל עבודות הבית והחקלאות וטיפול בשאר האחים. בבגרותה עזבה חנה את סג'רה ועברה לירושלים. סיימה את לימודיה בסמינר "בית הכרם", במחזור השני של בית הספר. בהמשך למדה במשמר הירדן ומשם, בשנת 1933 עברה לנתניה, הכירה את בעלה (סבא רבא מרדכי) ומאוחר יותר הם נישאו. הייתה המורה השנייה בנתניה ולימדה בבית ספר "ביאליק" החל מראשית דרכו ועד 1953. רבים מילדי נתניה עברו דרכה וחונכו על ידה. ב- 1953 פתחה גן פרטי בו לימדה כל עוד עמדו לה כוחותיה. בשנות השמונים חלתה בסרטן והיא נפטרה בשנת 1989. הותירה ילדים נשואים וזכתה לנכדים.
סבא (רבא) מרדכי מוסקוביץ ז"ל
מרדכי מוסקוביץ' - אביה של סבתי (אם אבי) עופרה איצקוביץ'. נולד בצפת בשנת 1909. בילדותו ובגרותו התגורר בצפת העתיקה אביו ,שנפטר בגיל צעיר ממחלת הטיפוס, היה רב המקובלים בצפת ונקבר בצפת בחלקה הקרובה לנרצחי מאורעות תרפ"צ. בבחרותו עזב מרדכי את צפת ועלה לירושלים. שם למד הוראה בסמינר "בית הכרם" וסיים במחזור השני של המוסד. בתום הלימודים הוא שב לצפת לתקופה קצרה ומשם עבר לנתניה והפך לדמות ידועה מאוד בעיר. בנתניה לימד כמורה בבית ספר "ביאליק" ולימים נעשה סגן מנהל בית הספר. בהמשך ניהל את בית הספר בבית יצחק. במקביל הקים את בית ספר "אוסישקין" בנתניה וניהל את שני בתי הספר במקביל. כדובר ערבית שימש גם כמפקח על כל בתי הספר במשולש (טייבה, טירה וקלנסווה). פרש לגמלאות בגיל 58 ונפטר בגיל 61 לאחר אירוע מוחי. הותיר אחריו ילדים נשואים ונכדים.
סבא (רבא) יוסף איצקוביץ וסבתא (רבתא) שרה איצקוביץ ז"ל
יוסף ושרה הנם הורי סבי גיורא איצקוביץ' ז"ל. יוסף נולד בשנת 1909 ושרה נולדה בשנת 1914. הם עלו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. יוסף מרוסיה ושרה מפולין. שניהם הגיעו לתל-אביב, שם הכירו, נישאו והשתקעו בעיר. שם נולד גם סבי גיורא. בשנות ה-50 עברו יוסף ושרה איצקוביץ' לנתניה. שרה הייתה עקרת בית ודאגה לטיפול בבנם ולניהול הבית ויוסף עבד במפעל המתכת "אורדן" הקיים בנתניה עד היום. ב-1992 נפטר יוסף מאירוע מוחי. שרה נפטרה בשיבה טובה בשנת 1999.
סבתא – דינה שי
דינה, אם אמי, נולדה בישראל ב- 1949 בת בכורה להורים פליטי שואה שהגיעו לישראל מפולין. גדלה בנתניה ולמדה בבית הספר היסודי "בארי", בבית הספר התיכון "טשרניחובסקי" ובסמינר למורים וגננות בנתניה. ב- 1964, בהיותה בת 15, הכירה את סבי (ישראל שי) וכעבור כ- 5 שנים, ב- 1969 נישאו, הקימו משפחה, ילדו שלושה ילדים (הבכורה היא אמי, שרון) והם סבא וסבתא לשני נכדים (אחותי יה-לי ואני).אוקטובר 1969 – שר הביטחון (דאז) משה דיין- אורח בחתונת סבתי וסבי לאחר נישואיהם התגוררו בגבעתיים, בראשון-לציון וב- 1976 שבו לנתניה שם נולדו דודי אור וחן. באותה תקופה עבדה סבתא משך שנתיים כגננת ברמלה וכ- 10 שנים במושב מכמורת. ב- 1986, עברה המשפחה להתגורר בכוכב-יאיר ומתגוררת בישוב עד היום. מ- 1987 עד 19991 התגוררה המשפחה בפריז. ארבע שנים בהן הייתה סבתא גננת בגן הילדים שבבית הספר הישראלי בפריז ע"ש שרת. מאז 1991, עת שבה המשפחה מפריז, ועד שנת 2000 עבדה סבתא כגננת בישוב סלעית.בית סבא ומשפחתו בפריזסבתא דינה ושני דודי בטיול על נהר המוזל בגרמניה. סבא, מצלם. סבתא פרשה מעבודה בשנת 2000. לסבתא שלושה ילדים. אמי, שרון, חן בן 32 איש עסקים ואור בן 24 ושני נכדים (אחותי ואני). מאז פרישתה עסוקה סבתא עם ילדיה ונכדיה עמם היא מצויה בקשר הדוק מאוד, נוסעת לטיולים בחו"ל ובסך הכול נהנית מזמן פנוי.
סבא – ישראל שי
ישראל, אב אמי, נולד בישראל ב- 4 דצמבר 1947. הבכור להורים (שושנה ויחיאל שיבק) פליטי שואה שהגיעו לישראל מפולין. גדל בנתניה שם למד בבתי הספר היסודיים ביאליק ואיתמר בן-אב"י בהמשך למד בשלוחת בית ספר התיכון טשרניחובסקי איתמר בן-אב"י ותיכון חדש עד גיוסו לשירות בצבא. במקביל ללימודיו העיוניים למד מוסיקה. במשך שבע שנים עד היה סבא חניך ומדריך בתנועת הנוער "המכבי הצעיר". ב-1965 התגייס לצה"ל ושרת כמפקד צוות ביחידת סיור מוצנחת. השתחרר בשנת 19691968 – סבא (ראשון מימין)באימון חורף ברמת הגולן. בסוף אותה שנה, לאחר חמש שנות חברות נישא לסבתי דינה.אוקטובר 1969 – שר הביטחון (דאז) משה דיין- אורח בחתונת סבתי וסבי ב- 1970 גויס ל-ש.ב.כ, שם שרת עד 1994. עסק בעיקר באבטחה והמלחמה בטרור. במסגרת עבודתו עסק במשימות בכל יבשות העולם ובעשרות מדינות. ב- 1987 יצא סבא לצרפת וכהן כראש מוקד ה-ש.ב.כ. באירופה. שם התגוררה המשפחה בפריז עד 1991.סבתא דינה ושני דודי בטיול על נהר המוזל בגרמניה. סבא, מצלם. ב- 1994 פרש לגימלאות. כיום סבא הוא בעלים של שתי חברות. האחת עוסקת בייעוץ, תכנון וניהול פרויקטים בתחום האבטחה – והשנייה באיתור וחילוץ נעדרים ישראלים בחו"ל במשותף עם חברת הביטוח "כלל". גם בעבודתו זו פועל סבא במדינות העולם ובמסגרת עיסוקיו בשתי החברות מרבה בנסיעות לחו"ל. לסבא שלושה ילדים. אמי, שרון, חן בן 32 ואור בן 24 ושני נכדים (אחותי ואני).עם סבא ואחותיבעת ביקור בארץ, טיול בירושלים העתיקהעם סבא ואחותי – בג'קוזי.
סבתא רחל
סבתא (רבתא) רחל שטן (לבית מונצאש), אם סבתי דינה שי. נולדה ב- 1926 בפולין. ב- 1939, בהיותה בת 13, עם כיבוש פולין ע"י הגרמנים היא ואמה ברחו לרוסיה שם מצאו מקלט. אביה, שני אחיה וכל יתר משפחתה נרצחו ע"י הגרמנים. ברוסיה הועסקו בעבודות כפייה. בתום המלחמה חברה לקבוצת צעירים יהודים שהחלו להתארגן לעלייה לארץ דרך אוסטריה. בסיוע חיילים ישראלים של הבריגאדה היהודית בצבא הבריטי חצתה את הגבול לאיטליה. שם פגשה את בעלה חנוך לו נישאה ברומא ב- 1947. בתחילת 1948 העפילו לארץ. הם נעצרו ע"י הצי הבריטי ולאחר מאבק הוגלו לקפריסין. היא הגיעה לישראל עם בעלה ב- 1949. עסקה סבתא בגידול הילדים וחינוכם. עבדה גם כטבחית במספר בסיסי צה"ל ועשתה זאת באהבה רבה. מאוחר יותר הקדישה את זמנה לטיפול במשפחה. זכתה להשיא את שני ילדיה (סבתי דינה ואחיה אמנון) ולה חמישה נכדים, מהם שלוש נכדות נשואות, וארבעה נינים.
סבא חנוך
סבא (רבא) חנוך, אביה של סבתי דינה שי, נולד ב- 1922 בפולין. כל שידוע הוא כי ב- 1939, בהיותו בן 17, ברח מפולין לרוסיה וכך שרד את השואה. בתום מלחמת העולם השנייה הצטרף לחיילים ישראלים ששרתו בבריגאדה היהודית בצבא הבריטי ובסיועם הגיעו לאוסטריה. שם עסק בארגון והברחת הגבול לאיטליה של קבוצות שרידי שואה יהודים במטרה לצאת משם דרך הים לארץ. ב- 1947, ברומא, נישא לרחל ומאוחר יותר יצאו בדרכם לארץ. הם נעצרו ע"י הצי הבריטי. לאחר מאבק נגד חיילי הצי גורשו לקפריסין. שם שהה עם סבתא רחל עד 1949, אז הגיעו לישראל. משך שנים עסק בבניין. החל כפועל, למד פיקוח וניהול בטכניון והפך למנהל עבודה ומאוחר יותר לקבלן בניין. בנה פרויקטים כגון התחנה המרכזית בחדרה, אזורי תעשייה שונים, בנה מתקנים עבור מערכת הביטחון ועוד. בגיל צעיר מאוד לקה בליבו ונאלץ להפחית מקצב העבודה. קטנים בהיותו עדיין אדם צעיר (54) נפטר והובא למנוחות בנתניה. הוא זכה להשיא את שני ילדיו (סבתי דינה ואחיה אמנון) ונכדה אחת (אמי שרון).
סבתא שושנה
סבתא (רבתא) שושנה שיבק (לבית גרייצר), אמו של סבי ישראל שי. נולדה בפולין ב- 1927. ב- 1939, בהיותה בת 12, עם כיבוש פולין ע"י הגרמנים ברחה משפחתה של סבתא לרוסיה, שם הוגלתה לאוזבקיסטאן. בהיותה בת 14, עם אחיה הצעיר ועוד מספר מאות ילדים יהודים היא נשלחה לארץ דרך אירן. קבוצה שכונתה לימים "ילדי טהרן". סיימה לימודי תיכון בבית הספר "מקווה ישראל". בחורף 1946 נישאה לסבא יחיאל והם עברו להתגורר בנתניה. משך שנים הייתה סבתא שושנה עקרת בית ומאוחר יותר סייעה לבעלה בניהול עסקיו. לאחר פרישת סבא יחיאל לפנסיה לא עבדה עוד. פעילה מאוד גם בקרב המשפחה וגם בפעילות ציבורית. בארגון ויצ"ו, בוועד למען החייל וארגונים נוספים. בשנות השמונים – תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת הקדישה מזמנה לסייע לעולים חדשים בהליכי הקליטה בישראל. כיום עוסקת מעט בפעילות ציבורית, מפגשים במסגרת מועדון הקשישים של עיריית נתניה ועם ילדיה, נכדיה וניניה.
יחיאל שיבק ז"ל
סבא (רבא) יחיאל, היה אביו של סבי, ישראל שי. נולד בפולין ב- 1920 בעיר לודז'. בספטמבר 1939, בהיותו בן 19, עם כיבוש פולין ע"י הגרמנים ברח לרוסיה. כל משפחתו הושמדה בשואה ורק משום שברח בזמן מפולין הוא ניצל. בשנת 1942 ברח ממחנה עבודה בברית המועצות והגיע לאירן. שם גויס לחטיבה הפולנית שבמסגרת הצבא הבריטי – עימה הגיע לישראל. ב-1946 נישא לרעייתו שושנה. החל כבעל אטליז והרחיב את עסקיו לסחר בבשר בצד ניהול המכירות של הקואופרטיב החקלאי "טנא" באזור השרון. בהיותו בן 65 פרש לגמלאות. נפטר בשנת 2000 בהיותו כמעט בן 80 והובא למנוחות בנתניה. הוא זכה להשיא את שלושת ילדיו, לנכדים ונין (אני).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה